הרצאות

מסע מוזיקלי לעיר הרומנטית בעולם דרך הצלילים והסיפורים שעיצבו את רוחה. מיצירותיהם החלומיות של דביסי וסאטי ועד שנסונים בלתי נשכחים של פיאף, ברל ואחרים – ערב של קסם, תרבות ואווירה פריזאית חסרת תחליף.

האדם ושכלו בצומת הדרכים שבין דת וחילוניות.

נדבר על התפתחות הקולנוע הרוסי מסוף המאה ה־20 ועד תחילת המאה ה־21, המשקפת את השינויים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים שחלו ברוסיה. מאנדריי טרקובסקי, שהגיש קולנוע פיוטי, פילוסופי ורווי סמלים, ועד ולדימיר מנשוב, שיצר קולנוע נגיש יותר, ריאליסטי ומלא רגש. טרקובסקי השפיע רבות על תפיסת הקולנוע כמדיום רוחני ואינטלקטואלי, ואילו מנשוב פנה לקהל רחב יותר, בסיפורים עממיים שנגעו בנושאים אוניברסליים כמו אהבה, משפחה וחברה. שני הבמאים, כל אחד בדרכו, עיצבו את השפה הקולנועית הרוסית, והדגישו את מורכבות התרבות הרוסית המשתנה.

עבים ודקים, אטומים ושקופים, נמוכים וגבוהים – ותמיד מסיבות טובות כלשהן.

פסקול טוב יכול להפוך סצנה טובה לרגע בלתי נשכח. בהרצאה נבחן את מקומה של המוזיקה ככלי מסַפֵּר בקולנוע, המשמש לעירור רגשות, להכתבת הקצב ולהעצמת הרגעים הקולנועיים. נראה איך מנגינה אחת יכולה לשנות לחלוטין את משמעות הסצנה, ולמה לפעמים דווקא שקט מוחלט יכול להיות הצליל החזק ביותר בסרט.

המקדש הציוני החדש המשקיף על רחבת האבן של הר הבית, ביצירתם של אביגדור המאירי, יהודה קרני, עמליה כהנא־כרמון ואסתר אטינגר.

ההרצאה תתחקה אחר ההיסטוריה של התפוז בארץ ישראל, בניסיון להבין מתי קיבל מעמד כה חשוב בתפריט הלאומי.

יצירתו של המנדט הצרפתי, מדינת המיעוטים הקטנה במזרח התיכון, עם השפעות חיצוניות מרחיקות לכת.

רבות מיצירות המופת המושמעות באולמות הקונצרטים מבוססות על יצירות אחרות, שכתבו מלחינים אחרים. במפגש זה נבחן כיצד אפשר לעשות שכתוב מוזיקלי; האם כל יצירה אפשרית לשכתוב? כמו כן נבדוק מדוע הפכה הפרת זכויות היוצרים אופנתית כל כך. נביא לדוכן הנאשמים את באך, את מוצרט, את בטהובן, את ליסט, את רחמנינוב ועוד מחבריהם.

מה ידע העולם החופשי על הנעשה בפולין בשנים אלה. איזה מקום תפסה השאלה היהודית בהחלטות הפוליטיות ובעיתונות הכתובה. האם בריטניה יכולה הייתה לנהוג אחרת תחת הבליץ הגרמני.