רשימת מונחים יפניים
אוצ'יווה־א
"תמונות מניפה", הדפסים המיועדים לעיטור מניפה.
אוקיו־א
"תמונות מן העולם הצף". ז'אנר של ציורים והדפסי עץ שהתפתח בתקופת אדו
(1868-1603). הפורמטים הקבועים של הדפסי העץ המסורתיים הם:
אובאן (25 x 37 ס"מ)
צ'ובאן (21 x 28 ס"מ)
הוסובאן (14 x 34 ס"מ)
האשירה־א (12 x 75 ס"מ)
אורושי־א
"תמונות לכה". הדפס עץ צבוע ביד עם דבק ואבקת נחושת כדי לחקות מראה של לכה.
אינרו
("אין" חותם; "רו" נרתיק) קופסה מעוצבת ומעוטרת עשויה בדרך כלל מעץ ברוש יפני (הינוקי), מכוסה בשכבות לכה רבות ומעוטרת. הצורה החיצונית מלבנית בדרך כלל ונפחה אליפטי. היא מחולקת למספר תאים חלולים. בתחילה שימשה הקופסה לנשיאת החותם האישי וכרית הדיו, ברבות השנים גם לנשיאת תרופות וחפצים קטנים אחרים.
בני־א
הדפסים צבועים ביד בבני (אבקה אדומה המופקת מזעפרן), צהוב, כחול וירוק ולפעמים באבקת מתכת.
בניזורי־א
הדפס צבעוני פרימיטיבי בו משתמשים לרוב בשניים או שלושה צבעים (הדפסים אלו נעשו בערך בין השנים 1740 ל־1770).
גא
"תמונה" או "לצייר". כשהמילה מופיעה לאחר חתימת האמן, מובנה "צויר על ידי".
האשירה־א
"הדפסי עמוד". הדפסי עץ אנכיים וצרים
(12 x 75 ס"מ בערך).
היטסו
"מכחול". כשהמילה מופיעה לאחר חתימת האמן, מובנה "צויר על ידי".
היראמאקי־א
אחת מטכניקות המאקי־א (טכניקת עיטור בלכה על ידי פיזור אבקת זהב וכסף על הלכה וליטושה) שבה נשמר המשטח חלק.
טאקאמאקי־א
אחת מטכניקות המאקי־א (טכניקת עיטור בלכה על ידי פיזור אבקת זהב וכסף על הלכה וליטושה) ובה העיצוב המוזהב מובלט על ידי הגבהת שטח העיטור בעזרת חומר, פחם או אבקה, כדי שהוא לא ייראה רק בעין אלא גם יורגש על ידי מישוש.
טוגידאשי
אחת מטכניקות המאקי־א (טכניקת עיטור בלכה על ידי פיזור אבקת זהב וכסף על הלכה וליטושה) שבה מוסיפים שכבות של לכה על גבי המאקי־א ולאחר מכן מלטשים וממרקים את הכלי עד שהציור נחשף.
טסובה
"מגן יד". אביזר המפריד בין הלהב לידית החרב. רוחבה של טסובה אופיינית הוא 18 ס"מ.
מאקי־א
טכניקה יפנית של קישוט כלי לכה, בדרך כלל בזהב או בכסף. בראשונה מציירים את הדגם בלכה מעט צבעונית, ובעוד הלכה לחה ודביקה מפזרים שכבה עבה של אבקת זהב או אבקת מתכת אחרת על הדגם, כך שהאבקה נדבקת לחלק הצבוע. אחר כך מושחים את הדגם שנית בלכה שקופה ומלטשים אותו. התוצאה נראית כציור בזהב או בכסף.
מון
סמל משפחתי.
מנוקי
קישוט קטן עשוי מתכת שנקשר בחוטי משי לידית החרב.
נאשיג'י
"רקע קליפת אגס". סוג מיוחד של קישוט בלכה. הרקע מנוקד זערורים של אבק־זהב על שכבת הלכה העליונה בעודה לחה. אחר כך מושחים שוב את פני הכלי בלכה שקופה וממרטים.
נישיקי־א
"תמונות רקמה". הדפסי עץ צבעוניים.
נטסקה
הנטסקה ("נה" שורש; "טסקה" להדק) היה במקור אביזר לבוש מעוטר ומגולף שנקשר בשרוך לחפצים אחרים. חפצים אלו המכונים סאגמונו (Sagemono; דבר תלוי) כוללים קופסאות אינרו (Inro) לחותם ולתרופות, נרתיקי טבק, ארנקים, קופסאות לכלי כתיבה ועוד.
סוגי הנטסקה:
קאטאבורי (Katabori; גילוף מסביב), הנפוץ מבין חפצי הנטסקה הוא פסלון תלת ממדי. בין נושאיו דמויות אנוש, בעלי חיים, יצורים דמיוניים, וצמחים. הקאטאבורי עשוי מעץ, שנהב, קרן, עצם, קרמיקה, חרסינה או עבודת לכה.
מאנג'ו (Manju), כשמה של עוגת אורז יפנית, הוא נטסקה בעל צורה עגולה, אובלית או ריבועית שטוחה ועליו עיטור. המאנג'ו עשוי משנהב, עבודת לכה, מתכת או חרסינה. לעתים הוא מורכב משני חלקים ולעתים עשוי מקשה אחת.
קאגאמיבוטה (Kagamibuta; מכסה ראי) אף הוא סוג של מאנג'ו. הקאגאמיבוטה מורכב מחלק קעור עשוי שנהב, קרן, או עץ ולו מכסה מתכת דמוי מראה יפנית. חרשי המתכת עיטרו את החלק המתכתי על ידי גילוף או שיבוץ של מתכות יקרות.
ריוסה (Ryusa), על שם האמן שיצר אותו במאה ה־18, הוא סוג של מאנג'ו חלול. הריוסה עשוי עבודת גילוף או רשת ולפיכך הוא קל משקל.
סאשי (Sashi), פסלוני נטסקה מוארכים עשויים מקשה אחת של עצם, במבוק, עץ או שנהב.
מסכות - נטסקה בצורת מסכות נעשו בעיקר כתחביב על ידי אמני מסכות תאטרון הנו היפני המסורתי. מסכות מאיכות טובה גולפו מעץ, כמו המסכות המקוריות, ולעתים צופו בלכה.
סוזורי־באקו
קופסה למכשירי כתיבה.
סומי־א
ציור בדיו שחורה.
סורימונו
חיתוכי עץ שהוזמנו במיוחד ככרטיסי ברכה.
פוצ'י וקאשירה
הפוצ'י הוא מעין טבעת מתכת המורכבת בין ידית קת החרב לטסובה, והקאשירה הוא אביזר המכסה את קצה הידית.
קאקמונו
מגילה אנכית מצויירת.
קוגאי
כלי ניקוב בעל קצה קהה, כנראה שימש בתחילה מכשיר פשוט לתיקון קשירת שרוכי השריון של הסמוראי.
קוזוקה
סכין קטנה ולה ידית מעוטרת.
קוגו
קופסה לקטורת.
שאקודו
סגסוגת של נחושת ברונזה וזהב.
שיבואיצ'י
סגסוגת של נחושת וכסף.