לוח אירועים - מוזיאוני חיפה

נצא ביחד למסע בעקבות החימר - של משחק ויצירה משותפת בחומר. נרדד, נפסל, נלוש, נצייר ונתנסה ביחד בעולם הקרמיקה המיוחד! נלמד מגוון שיטות פיסול של יצירה עם משטחים וחוליות, נתנסה באובניים ונראה איך חופן אדמה ומים הופך לאורך החוג לכלי קרמיקה מנצנצים.

יצירתו של משה רואס מחברת באינטואיטיביות חומרים מגוונים, זרים לכאורה זה לזה, לכדי יצירה פיסולית, המוצאת את נקודות האיזון בין משקלים ומרקמים, בין מעלה ומטה, ובוראת עולם מושגים חומרי וחזותי חדש. בעקבות התבוננות מעמיקה באוסף החפצים ממרוקו השמור במוזיאון, המתאפיין במזיגה בין רהב למיסטיקה, נזכר רואס בבעלי מלאכה מן העבר, במסורות של מלאכות כפיים פיסוליות, בעמל ובדיוק המושקעים בעיטוריות מפעימה, השואפת לשלוט בחומר ולגעת בנשגב.

בתצוגת הקבע נכללות כמה יצירות מופת מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המונה כ-8,000 עבודות וסוקר את המגמות העיקריות בתולדות האמנות המקומית. מוצגות בה יצירות משלהי המאה ה-19 ועד ימינו אנו, בהן משתקפים זה בזה פָּנִים ושטח, נוף טבעי ונוף אנושי, ומסתמנות זיקות בין תלמי אדמה חרושה לבין פנים חרושות קמטים, בין קרקע מוכת שמש לגוף שזוף, בין אספלט מבוקע לעור פצוע.

התערוכה היא פרי עבודה משותפת של לילא עבד אלרזאק ודנה מזל זיו – אמנית וידיאו ומלחינה – שבמסגרת החממה לאמנות מקום של מוזיאוני חיפה הזמינו דוברי ערבית מקהילות מקומיות שונות לשוחח על יחסיהם עם השפה. קטעים מן הריאיונות מושמעים בתאי ההאזנה האינטימיים, בלוויית עבודות וידיאו טקסטואליות בערבית, בעברית ובאנגלית, הנעות בין תרגום הנאמר לשיבושו, הממחיש באופן חזותי כיצד ריבוי השפות נחווה לעתים כהפרעה .מקטעים מתוך הריאיונות עובדו לשירת מקהלה, האופפת את החלל. דברי היחיד אובדים בתוך מכלול קבוצתי של קולות, היוצרים יחדיו קהילה אלטרנטיבית של א.נשים חסרי שפת עַם אחת.

בין אם הוא בעל ערך רב ובין אם הוא פיסת בד פשוטה, חפץ הוא מְכל של חיים, האוצר בחובו את זיכרון הגוף שלבש אותו והידיים שיצרו אותו. הפן הגופני נוכח בכל חפץ בתערוכה, וכל המוצגים כאן נוצרו עבור הגוף האנושי. התערוכה חושפת לראשונה זה למעלה מ-40 שנים את אוצרות התרבות החומרית של יהודי מרוקו השמורים במוזיאון, רובם הועברו למוזיאון לאתנולוגיה של חיפה בשנים 1950-70 על ידי עולים חדשים ממרוקו, בעיקר תופרות מיומנות וחייטים מוכשרים.

אוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המספק תשתית לתערוכה זו, מגלה שנות 70 אחרות: שנים של ציור שמן עתיר צבע, שצורותיו מתבססות על המקום הנגלה לעין. האמניות והאמנים, שעבודותיהם מוצגות בתערוכה, התבוננו כולם לעומק בנוף המקומי וציירו אותו, בעודם מיישמים עליו את לקחי האמנות הבינלאומית בת-הזמן. הם מבטאים הפנמה עמוקה של מגמות אלו, שחתרו לצמצום המבע האמנותי לכדי משטחי צבע אחידים וצורות אוניברסליות מופשטות, ובד בבד ממלאים אותו בתכנים מקומיים וממשיגים את מהותו של הנוף.

בתערוכה "האופק הצפוני", אפשר לראות ציורים של אמניות ואמנים מפורסמים, שבהם מתוארים נופים. רובם ציירו את הנוף במשטחי צבע אחידים, הממלאים צורות מעטות. זה אולי נראה קל לצייר מקום יפה ומעניין במעט צורות וצבעים, אבל אם תנסו, תראו שזה יכול להיות קצת מסובך. אתם נכנסים עכשיו לסטודיו, מקום מלא ברעיונות מקוריים ובחומרים יצירתיים. חִשבו על מקום שאתם אוהבים או על מקום שתרצו לבקר בו וצְרו אותו בעצמכם.