תערוכות

שולמית רובינפיין מקליפורניה תרמה למוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית יצירות אמנות יפניות רבות: מסכים מתקפלים (byobu) מעוטרים והדפסים יפנים מודרניים.

פסטיבלים מסורתיים רבים בטאיוואן מקבילים לעונות החקלאיות ומעניקים רגיעה לאיכרים עמלי הכפיים.

זרים הנוסעים ברכבת ביפן נתקלים פעמים רבות בתלמידות בתי ספר בגיל ההתבגרות הנראות רכונות על חוברות מאנגה עבות כרס. למשל, "הוצאה מיוחדת לאור של מרגרט" (Betsuma-Maagareto) או "ללה החודשית" (Gekkan Lala), שהן שוג'ו מאנגה (shôju manga) - "קומיקס לנערות".

קיטאגאווה אוטאמארו (Kitagawa Utamaro; 1806-1753) היה אחד האמנים הפוריים והיצירתיים ביותר בהיסטוריה של אסכולת האוקיו־א (ukiyo-e, תמונות מן העולם הצף).

התערוכה מציגה אמנות יפנית עכשווית ועוסקת בזיהוי המורכבות המינית והמגדרית, ההבדלים שבין גברים ונשים וכל מה שביניהם.

אוטאגאווה טויוקוני הראשון (Utagawa Toyokuni I; 1825-1769) היה מעצב הדפסי עץ מז'אנר האוקיו־א (Ukiyo-e; תמונות מן העולם הצף), מאייר ספרים וצייר.

סאנסוי־גא (sansui-ga; ציור נוף) הוא אחד משלושה נושאי ציור שמקורם בשיטת מיון סינית.

הנטסקה (Netsuke) היה במקור אביזר לבוש מעוטר ומגולף שנקשר בשרוך לחפצים אחרים. חפצים אלו המכונים סאגמונו (Sagemono; דבר תלוי) כוללים קופסאות אינרו (Inro) לחותם ולתרופות, נרתיקי טבק, ארנקים, קופסאות לכלי כתיבה ועוד.

המסורת היפנית עשירה באגדות ובסיפורי עם שמצאו דרכם אל האמנות הפלסטית ונהפכו למקשה אחת המהווה חלק בלתי נפרד מהחיים והתרבות ביפן.

הוקוסאי (Hokusai; 1849-1760) נחשב לאחד האמנים הדגולים שידעה אמנות העולם. במשך חייו הארוכים יצר למעלה משלושים וחמישה אלף איורים ורישומים לכחמש מאות ספרים.