הרצאה: קטן הוא יפה - תפיסת היופי היפנית

"קטן הוא יפה"

תפיסת היופי היפנית

מרצה: ד"ר אילנה זינגר בליין, אוצרת ראשית, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית

כאשר מדברים על אסתטיקה יפנית מסורתית, בדרך כלל נהוג למנות מושגים כגון, מונו נו אווארה (mono no aware), יוגן (yûgen), וואבי (wabi) סאבי (sabi), איקי (iki), מא (ma) ועוד קטגוריות אסתטיות מסוג זה. ערכים אלו מייצגים, בדרך כלל, את התפיסה האסתטית של התקופה בה הופיעו ואין ספק שהם הכרחיים להבנת האסתטיקה היפנית. אך יחד עם זאת, ערכים אלו הם נחלת אסתטיקנים, אניני טעם או קבוצות מיוחדות ולא נחלת התרבות היפנית העממית. לכן, אין הם מבטאים את התפיסה האסתטית כולה. ביפן קיימת גם תפיסה אסתטית עממית ונפוצה, המושרשת בכל רובדי החברה. ההרצאה עוסקת בניסיון להבין מהו היפה על פי תפיסה זו.

תחילה נעסוק בבירור אטימולוגי של המילה "יפה" בתקופות שונות ביפן. מן הבירור נראה כי לתפיסת היופי היפנית יש שני מאפיינים. האחד מעיד על כך שחוש היופי היפני מרוכז יותר ברגש מאשר באינטלקט והשני מעיד על כך שתפיסת היופי נוטה לדברים בהירים, נקיים וקטנים ולא לדברים שמייצגים את ה"טוב", ה"שפע" או ה"כוח". לפיכך, תפיסת היופי היפנית מנוגדת לתפיסה היוונית העתיקה בה היופי היה ערך אידיאלי כמו ה"טוב" או ה"אמת" שהם מאפייני האל.

בהשוואה לגישה הפרה-רומנטית המערבית הקלאסית, שמנסה להבין את היופי על ידי עקרונות אובייקטיביים שכלתניים כמו מתמטיקה וגיאומטריה, ביפן לא נעשה ניסיון לבחון את היופי על ידי עקרונות רציונאליים כגון, סימטריה  וגיאומטריה. כמו כן, היופי לא נתפס כמרכיב פנימי של האובייקט אלא כמשהו שנמצא בתחושות וברגשות של הצופה. כאשר היופי אינו משקף מאפיין של אובייקט זה או אחר אלא משהו שמקורו בלב הצופה, טבע האובייקט מפסיק להיות בעל חשיבות עיקרית ולפיכך אינו חייב להיות מתואר באמנות בצורה ריאליסטית או מושלמת.

פרטים נוספים: מחיר כרטיס 65 ש"ח | הנחות לזכאים | ניתן להשתמש במינוי פתוח של מועדון תרבות

מספר המקומות מוגבל! מומלץ להזמין מקומות מראש בטל. 04-8383554

למידע נוסף על התערוכה לחץ כאן