יפן במלאכת יד
הפתיחה בקרוב
ראשון, 13.07.25, 10:00
ראשון, 11.01.26
אוצרת:
ד"ר אתי גלס גיסיס
עוזרת אוצרת:
עדן שוויצר
לפרטים נוספים:
046030800
אמנות יפנית היא במהותה שימושית ולא אמנות לראווה. ההבחנה בין אמנות (ארט) לאומנות (קראפט) ביפן נוצרה בשנות השבעים של המאה ה-19 בהשפעה מערבית, כשהמושג "פיין ארט" (ביג'וצו, אמנות פלסטית) הופיע לראשונה במילון יפני-אנגלי. אמנים יפניים הם בראש ובראשונה בעלי מלאכה, ובתולדות האמנות היפנית המאסטרים הגדולים מעולם לא משכו ידם מעיטור חפצים שונים. מלאכות יד מסורתיות הן חלק חשוב בחיי היומיום ביפן בכל רובד של החברה היפנית.
התערוכה "יפן במלאכת יד" מתמקדת במגוון פעולות אמנותיות המאפיינות את מלאכת היצירה היפנית מאז ועד היום, כפי שהן באות לידי ביטוי באמצעות חפצים שונים. חלק מהחפצים המוצגים בתערוכה הינם מאוסף מייסד המוזיאון פליקס טיקוטין וחלק נוסף הוא מעשה ידיהם של בעלי מלאכה מקומיים מישראל ומיפן: פבל דיברוב, אמן קומיקו; מו סלע, אמן, נגר ומוסיקאי; נובויה ימאגוצ'י, פסל ואמן ברזל, מוסיקאי ויוצר כלי נגינה; דפנה קפמן, אמנית זכוכית; טים אודר, אמן קיפולי נייר; אפרת ברשי מפן, אמנית עיטוף בבד; יעל הרניק, אמנית טקסטיל; סאורי קוניהירו, אמנית קליגרפיה ומגילות מקיוטו; אמי נקאמורה, אמנית מיזוהיקי מטוקיו; סיימון פוג'יווארה, אמן רב תחומי מגרמניה; איצ'יקה, אמנית קליגרפיה מטוקיו; סביבונים יפניים בידי המאסטר מסאאקי הירוי; מבחר פריטי טקסטיל מאוסף עדינה קליין ועוד. על קירות המוזיאון מוצגים תצלומים של הצלם הצרפתי פייר-אלי דה פיבראק ממסעו בן שמונת החודשים ביפן, שדרכם הוא מנציח את האסתטיקה היפנית בחיי היומיום.
החפצים המוצגים בתערוכה משקפים קשת רחבה של מלאכות ופעולות אמנותיות לצד הצצה אל חיי היומיום ביפן. התערוכה מחולקת לכיוּר חמר, תיקון, קיפול, עירום, מזעור, הרכבה, עטיפה, קליעה, ועוד, ודרכם ניתן ללמוד על הטכניקות השונות וביטוין בתרבות היפנית באופן מוחשי (המוצגים) ולא מוחשי. פעולות אלה הן רק חלק מעולם היצירה היפני, וההתמקדות בהן מסמנת שחשיבותו של תהליך היצירה אינה פחותה מחשיבותו של התוצר הסופי. מגוון ההנאות האסתטיות ביפן רחב יותר מאשר במערב, ופעולות אמנותיות קשורות במנעד רחב של מטרות ובפיתוח אישי שאינו אמנותי בלבד אלא גם פיזי, חברתי, רגשי, פסיכולוגי ורוחני. החפצים השונים המוצגים כאן אינם חפצים אקזוטיים או שרידי תרבות עבור עיניים מערביות, אלא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של יפנים בני העת הזו. בחברה היפנית המודרנית לכל אישה לפחות קימונו אחד, בכל מטבח נעשה שימוש בכלי חמר וחרסינה מקומיים ובכלי לכה, ובכל בית מחצלות קש פרושות בחדר אחד לפחות.
התערוכה איננה מתיימרת לייצג את יפן אלא להציג נדבך תרבותי חשוב של עולם היצירה ומלאכת היד. מלאכה ויצירה, חומר, פונקציה וביטוייהם בחיי היומיום הם אלמנטים שרוגים, בלתי ניתנים להפרדה. באמצעות הגלוי לעין, קרי הצורה, הטכניקה והחפצים המוכרים, התערוכה מבקשת להאיר את הרוח החבויה בעולם היצירה ומלאכת היד.
התערוכה בחסות:
לילה לבן תאגידי |