קולנוע

אור ברנדס, סטודנט לפסיכולוגיה ולוחם במילואים ששירת בעזה כנהג טנק ("עגלון"), משדר פודקאסט מאולתר לחיילים דרך רשת הקשר. משיחות גלויות על פחד, הכחשה ותחושות נקם ועד בדיחות והטרלות - החיילים פותחים את עצמם ומדברים בגילוי לב. באמצעות קטעי קול מתוך רשת הקשר, לצד צילומים אינטימיים מתוך הקרבות, נפתח צוהר לנפשם של הלוחמים בתקופה שלאחר 7 באוקטובר.

הסרט עוקב אחר ההתמודדות, הכאב והתקומה של חברי הקבוצה ושל קהילה שלמה, לאחר אירועי השביעי באוקטובר, ומציג כיצד הספורט ושותפות הגורל הופכים לכלי שיקומי, חברתי ואנושי מהמעלה הראשונה.

ונציה, תחילת המאה ה-18. בבית היתומות הגדול ביותר בעיר חיות צעירות מוכשרות שלומדות מוזיקה. צ'צ'יליה בת ה-20 היא אחת מהן, ולמרות כשרונה יוצא הדופן וחלומות על אמנות וחופש, היא מופיעה אך ורק בפני הפטרונים העשירים של בית היתומים, מאחורי סורג שמסתיר אותה. אבל עם בוא האביב, חל שינוי מסעיר בחייה, שייתן לה את האומץ לרדוף אחרי התשוקה שלה ולצאת לחופשי. השינוי הזה מתחיל במפגש עם המורה החדש לכינור, אנטוניו ויוואלדי - לימים, אחד מגדולי המלחינים של כל הזמנים.

שו-פן, אם חד הורית, שבה לטאיפיי עם שתי בנותיה לאחר היעדרות של מספר שנים. היא מתכננת לפתוח דוכן לממכר נודלס בשוק הלילי ההומה של העיר. הבת הגדולה, איי-אן, עובדת בפיצוציה מפוקפקת, מנהלת מערכת יחסים מפוקפקת עוד יותר עם הבוס שלה ומערכת יחסים טעונה עם אמא. אבל איי-ג'ינג בת החמש מוקסמת מן השוק הצבעוני, שהופך למגרש המשחקים שלה. היחסים במשפחה מסתבכים עוד כאשר הסב מזהיר את איי-ג'ינג, שנולדה שמאלית, לא להשתמש ביד שמאל משום שהיד הזו "שייכת לשטן".

פראג של 1968 מהדהדת רוק-נ-רול ואביב שמנסה להפציע. פאבל פעיל במחאות סטודנטים, בעוד אחיו הבכור, תומאש, מתקבל לעבודה ברדיו צ'כוסלובקיה, מעוז אחרון של חופש הדיבור. תחת מעקב השירותים החשאיים הם נאבקים בצנזורה, חושפים שחיתויות ומוצאים עצמם בלב הסערה לנוכח רגעים ששינו את העולם.

השנה היא 1957. בודפשט בהריסות לאחר ניסיון ההתקוממות נגד המשטר הקומוניסטי, ועולמו של נער יהודי צעיר בשם אנדור הירש מתהפך על פיו. אנדור גדל על סיפורים מעוררי השראה שסיפרה לו אמו על אביו המנוח, והוא נדהם כאשר גבר גס רוח ואלים למראה מופיע יום אחד בחייהם וטוען כי הוא אביו האמיתי.

סילבי, סופרת מתבודדת שחיה לבדה בפריז, מרגלת אחרי שכניה בשביל לקבל השראה לספרה החדש. כשהיא שוכרת בחור צעיר בשם אדם בשביל לעזור לה בעבודות הבית, חייה משתנים לחלוטין – עד שנראה שהסיפורים שהיא דמיינה מתערבבים לחלוטין עם המציאות.

בגיל 28 כתב אלי ויזל מכתב שחשף את שאיפתו לזכות בפרס נובל לספרות עבור "הלילה", הספר שחיבר לאחר ששוחרר ממחנות ההשמדה. כעבור עשרות שנים אכן זכה בפרס נובל – אבל לשלום. בתוך הפער הזה הוא חי כל חייו. ויזל הפך עצמו לאייקון ולמצפון של העולם החופשי, אלא שחליפת הטוקסידו שלבש על במות בכל רחבי העולם הסתירה את פיג'מת האסיר שלו, שממנה סירב להיפרד. במאי הסרט, שאביו היה על אותה רכבת לאושוויץ עם ויזל, יוצא למסע חקר אישי שבבסיסו האמונה שאנשים חשובים ראויים ליותר מהערצה, הם ראויים לאמת.