אחד המאפיינים הבולטים של העיצוב התעשייתי בעידן המודרני הוא העדר גבולות לאומיים. בימינו מעצבים מן העולם כולו מתמקדים במציאת איזון בין חפצים המעוצבים על ידי האדם לבין אלה שמעוצבים על ידי הטבע.
"בעיקרו של דבר, העיצוב המודרני שואף לשלב טכנולוגיות מודרניות, חומרים חדשים וחומרים טבעיים בצורה מאוזנת והרמונית כדי ליצור חיי יומיום נוחים. לכן סגנון החיים משמש כהשראה לחפץ המעוצב היטב. הצורה והצבע הקובעים את יופיו של החפץ הם אמנם מרכיבים חשובים, אך אין לחפץ משמעות אם הוא משמש לקישוט בלבד. לעומת זאת גם חפץ שאנו משתמשים בו יומיום מן הראוי שיהיה יפה. המעצב חייב בראש וראשונה לאבחן את מאפייני תקופתו כדי ליצור כלים שובי לב שיעשירו את עולמנו הרוחני," אומר האמן טושיוקי קיטה (Toshiyuki Kita).
טושיוקי קיטה נולד באוסקה בשנת 1942. בשנת 1964 סיים ללמוד עיצוב תעשייתי באוניברסיטת נאניווה ((Naniwa. מאז קיטה עוסק בעיקר בעיצוב המוצר, עיצוב החלל והסביבה. בשנת 1967 פתח משרד לעיצוב באוסקה, ובשנת 1969 החל לעבוד במילנו וביפן. קיטה מציג תערוכות עיצוב רבות ברחבי העולם: ביום השנה העשירי למרכז פומפידו בפריז הציג את תערוכתו "חלל טקסי"
(1987); בשנת 1988 הציג בוינה ובמילנו; ובשנת 1992 בהלסינקי. שתיים מיצירותיו נבחרו לאוסף הקבוע של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ולאחר התערוכה "תה בתפריט" שבה הוצגו כלי תה מפיוטר, נבחרו שלוש עשרה מעבודותיו לתצוגה באוסף הקבוע של המוזיאון לאומנות מודרנית בצרפת. במשך השנים קיטה זכה בפרסים רבים ביפן ומחוץ לה, כגון, פרס האיגוד היפני לעיצוב פנים (1975), פרס המוסד לעיצוב תעשייתי בארצות הברית (1983), פרס Delta de Oro בספרד (1990). קיטה גם מכהן בחבר השופטים של תחרויות עיצוב שונות ברחבי העולם.
טושיוקי קיטה מעצב, בין השאר, כלים שימושיים מודרניים עשויים לכה ונייר יפני במטרה לשמר אומנויות יפניות מסורתיות. שני חומרים אלה, שהחלו לייצרם ביפן לפני למעלה מאלף שנה, שמשו להכנת חפצי אמנות וחפצים שימושיים שונים. עתה הם עומדים בפני כליה ורק אומנים יפנים מעטים ממשיכים לשמר את הידע להכנתם. קיטה פגש בחפצים עשויים נייר ובכלי לכה עוד בילדותו. בשנת 1968 החל להתעניין באפשרות של ייצור כלי לכה ובשנת 1971 בייצור מנורות נייר בעיצוב מודרני המתאים לרוח התקופה. בעיצוביו השונים קיטה מצליח להחיות יסודות אסתטיים יפניים מסורתיים כצמצום ופשטות. מיזוג יסודות אסתטיים אלו והעיצוב המודרני יוצר מוצר חדש שלא נראה כמוהו בעבר אך למרות זאת הוא משמר גם תחושה עמוקה של מסורת. הכלים אמנם עשויים נייר ולכה יפניים מסורתיים, אך אין הם נראים בהכרח יפניים; ומאידך הם אינם נראים מודרניים על פי השקפת העולם המערבית. בעיצוב הכלים והמנורות משתקפת הערכתו הרבה של האמן לחומרים מסורתיים.
לכה ונייר מופקים ומעובדים מחומרים פשוטים טבעיים עד שנוצר מהם משהו מיוחד ויפה באיכות גבוהה. נייר מיוצר בתהליך ארוך מקליפתו הפנימית של עץ, בדרך כלל Kozo, ממשפחת עצי התות. מן הקליפה הפנימית מכינים עיסה וממנה יוצרים משטחי נייר על גבי רשתות מיוחדות. היום רק בתי מלאכה ספורים ממשיכים להתפרנס מיצור נייר. הרס הטבע, חוסר באומני נייר צעירים ובעיות אחרות מובילים את תעשיית הנייר המסורתית למשבר.
קיטה מנסה ליצור נייר יפני מסורתי בעיצוב חדש תוך שיתוף פעולה עם סדנאות נייר שונות ברחבי יפן. הנייר החדש משמש אותו בעיקר לעיצוב אהילי מנורות. עיצוב המנורות באמצעות הנייר המסורתי יוצר איכויות מיוחדות. האור הזוהר מבעד למרקם המיוחד של מנורות הנייר מתפזר ברכות בסביבה ויוצר אווירה שלווה ומדיטטיבית.
ציפוי כלים בלכה וליטושם אינספור פעמים הוא תהליך ארוך הדורש מיומנות רבה שהועברה מדור לדור. עצי לכה נתמעטו מאוד ביפן. מאחר שמכל עץ ניתן לייצר רק כמות קטנה של לכה, חפצים עשויים לכה עולים כסף רב בימינו. לכן, רק אנשים מעטים יכולים להרשות לעצמם להשתמש בכלי לכה אמיתיים, וגם אז רק באירועים מיוחדים ובטקסי תה. בעזרת הטכנולוגיה המודרנית מייצרים כלי פלסטיק זולים שמחקים כלי לכה, והם פופולאריים מאוד לשימוש יומיומי. אך, "חפצים אלו חסרים כמובן את היופי הטבעי הקורן ממשטח לכה אמיתית," אומר קיטה.
ביפן ישנה אמונה שלכל עץ נשמה. "האומנים היפנים השתמשו בנשמת העצים, נפחו בהם רוח אנושית ויצרו שילוב של השניים," אומר קיטה, "ולכן אומנות הלכה והנייר הן ביטוי לאיזון שבין הטבע לחכמת האדם." היום, אנו מוקפים בסביבת היי־טק המשדרת קרירות, מוצרי לכה ונייר מעבירים תחושה של חמימות. טושיוקי קיטה רואה באומנויות אלו "ירושה יקרת ערך" המשמשת השראה למוצרי איכות מגוונים שהוא מייצר בטכנולוגיה מודרנית.