קיטאגאווה אוטאמארו

קיטאגאווה אוטאמארו (Kitagawa Utamaro; 1806-1753) היה אחד האמנים הפוריים והיצירתיים ביותר בהיסטוריה של אסכולת האוקיו־א (ukiyo-e, תמונות מן העולם הצף). הוא ידוע בעיקר בזכות עיצוביו להדפסי עץ ולציורים של נשים יפות (bijin-ga) מבתי התה, החנויות ורובעי השעשועים של אדו (Edo), היום טוקיו. תקופה קצרה בגיל הנעורים למד אצל האמן טוריאמה סקיאן
(Toriyama Sekien; 1788-1712) מאסכולת קאנו, שצייר בסגנונות של אסכולות שונות.

קבוצת ההדפסים הראשונה של אוטאמארו התפרסמה בראשית שנות השבעים של המאה ה־18 בספרים פופולאריים, כגון ספרי הדרכה לתיאטרון הקאבוקי (kibyoshi), שהוצאו לאור בעיקר למען פטרוני התיאטרון. לקראת סוף המאה ה־18 החל אוטאמארו לעצב גם הדפסים של שחקני קאבוקי על גיליון בודד בסגנון הדומה לזה של האמן קאטסוקאווה שונשו (Katsukawa Shunsho; 1792-1726). על הדפסים אלה חתם בשם טויואקי (Toyoaki), ובערך בשנת 1782 אימץ את השם אוטאמארו. כישרונו בולט במיוחד בהדפסיו מתקופה זו. בשנים האחרונות של המאה ה־18 עיצב אוטאמארו קומפוזיציות להדפסים על גיליונות המצורפים יחד (דיפטיך, טריפטיך), שנושאם דמויות על רקע נוף או חלל פנים של בית. הוא גם עיצב כמה מן הספרים המאוירים הנפלאים ביותר בהיסטורית האוקיו־א כגון, ספר החרקים (ehon mushi erami,
1788), הנזיר המטורף על הירח (kyogetsubo, 1789) והעולם המוכסף (ginsekai, 1790).

הדפסי הדיפטיך והטריפטיך של אוטאמארו בשלהי תקופת טמיי
(Temmei, 1789-1781) ובתחילת תקופת קאנסיי (Kansei,
1801-1789) הם דוגמה ליכולתו הבוגרת בעיצוב הדפסי דמויות בקומפוזיציות הפרושות על גיליונות מספר. בהדפסיו מתקופת טמיי אמנם ניכרת השפעתו של בן דורו טוריי קיונאגה (Torii Kiyonaga; 1815-1752), אך בהדפסים מרובי הגיליונות מראשית תקופת קאנסיי ניכר כי פיתח קו אישי מסוגנן יותר, שבו דמויות מספר מתוארות יחד באופן מציאותי יותר. אחת הדרכים של האמן ליצור קשר אינטימי יותר של הצופה עם הנושא המצויר היא תיאור הדמות בחזית התמונה.

מלבד הדפסי הדיפטיך והטריפטיך, עיצוביו הידועים ביותר של אוטאמארו הם להדפסים על גיליון בודד מתקופת קאנסיי. בדרך כלל הדפסים אלה הם אנכיים ומודפסים על גיליון בגודל סטנדרטי
(oban‏; 38x25‏ ס"מ לערך). בשנות התשעים של המאה ה־18, הוא צייר דמויות שלמות או דמויות שרק פלג גופן העליון מצויר ודיוקנאות. בדרך כלל בקבוצות של שלוש דמויות, לעתים בקבוצות של ארבע או חמש דמויות, זוגות או דמויות בודדות.

הדפסיו המתארים את נערות בתי התה ועולם השעשועים הם אולי הטובים ביותר בתולדות האוקיו־א. הדפסים אלה הם דוגמה לביטוי המושלם ביותר של יופי נשי באמנות היפנית ועליהם מבוסס המוניטין של אוטאמארו. מרכיב בולט בעיסוק הקונספטואלי של האמן בתיאור נשות השעשועים הוא העניין החוזר ונשנה של הצגתן בסביבה האופיינית להן ביותר. לכן, רבות מהן נראות יושבות בבתי תה או בבתי תענוגות ברובע השעשועים. החידוש האמנותי של אוטאמארו היה בבחינה מתמדת של פעילויות היום יום של נשים אלו. הוא התמקד במרכיבים האינטימיים והאישיים בחייהן, אשר למראית עין נראו זוהרים אך למעשה היו קשים מאוד. לפיכך הדפסיו נחשבים למקור אמין שניתן ללמוד ממנו על הפעילות שהתרחשה ברובעי השעשועים, החוקיים והלא חוקיים, ששגשגו בערים הגדולות.

ביטוי נוסף לעניין של אוטאמארו בתיאור דמויות באופן מדויק הוא הדפסים המתארים את פלג הגוף העליון והאוקובי־א (okubi-e, דיוקן) שבהם הדמות מתוארת מטווח קצר. בהדפסים אלה הוא הבליט פרטים אנטומיים מסוימים כדי לתאר את אישיותה של הדמות, ואת האווירה או המצב שהיא נתונה בהם. אוטאמארו גם צייר דיוקנאות ריאליסטיים, למשל של נאניוואיה אוקיטה
(Naniwaya Okita), טאקאשימאיה אוהיסה (Takashimaya Ohisa), טומימוטו טויוהינה (Tomimoto Toyohina) או אוגיה הנאוגי (Ogiya Hanaogi). בהדפסים אלה נראים הבדלים בתווי הפנים, למשל בקו המתאר את האף, מלאות הלחיים, או בקו העדין המתאר את העיניים. עם זאת, תיאור הנשים בהדפסיו ובציוריו אינו שואף ליצור פורטרטים ריאליסטיים. אוטאמארו גילה עניין תמידי באידיאליזציה של דמות האישה ויופייה, ושאף להדגיש את אותם מאפיינים בפניה, שהעצימו את ההופעה הנשית שלה, תוך התעלמות מודעת ממרכיבים פיזיים שעלולים להסיח את הדעת מעיסוק זה. לפיכך, הנשים מתוארות תמיד בתנוחות המציגות אותן במיטבן ומדגישות את הפן הנאה והמעודן שלהן. מרכיב חשוב אחר שהופיע בהדפסים אלו הוא שהנשים המוצגות בהם היו מכל מעמדות החברה או רובעי השעשועים. לכן, למרות השאיפה לאידיאליזציה בהצגת הנשים, אוטאמארו רצה לשכנע אותנו שמדובר בדמות מציאותית. אוטאמארו גם גילה עניין בביטוי הרגשות של דמויותיו, דבר שהגיע לשיאו בסדרת הדפסים העוסקת ב"שירי אהבה נבחרים", שבה בחן את הביטיה ששונים של האהבה על יתרונותיה וחסרונותיה.

קיטאגאווה אוטאמארו יצר עיצובים להדפסים עבור מוציאים לאור רבים, אך קשריו היו הדוקים במיוחד עם טסוטאיה ג'ונזאבורו
(Tsutaya Junzaburo; 1797-1750), שפרסם מספר רב של ההדפסים שלו. טסוטאיה, שהיה המו"ל המפורסם ביותר באדו באותם ימים, תרם להצלחתם של אמני אוקיו־א וסופרים פופולאריים. העבודה עם טסוטאיה הבטיחה לאוטאמארו שההדפסים שלו יהיו נאמנים לתרשימים המקוריים ויבוצעו ברמה הגבוהה ביותר, כי הגלפים והדפסים שעבדו אצלו נמנו ללא ספק עם האומנים הטובים ביותר באותה תקופה. אוטאמארו התגורר עם טסוטאיה בשנות השבעים המאוחרות והושפע לעתים מאמנים אחרים שעבדו עמו, דוגמת טוריי קיונאגה.

הדפסיו של אוטאמארו משנות חייו האחרונות מתאפיינים בחזרה על נוסחה של קומפוזיציות קבועות ורק מעט יצירות משנים אלו הן ראויות לציון. ייתכן שהדבר נובע מכך שבביצוען היו מעורבים כמה מתלמידיו. בשנת 1804 נאסר אוטאמארו משום שעיצב תמונה של המנהיג הצבאי טויוטומי הידיושי (Toyotomi Hideyoshi;
1598-1537) באופן שנראה לא הולם בעיני הרשויות. אף על פי שתקופת מאסרו הייתה קצרה, מצב רוחו הירוד השפיע על יצירתו, והוא מת כעבור שנתיים בגיל 54.