גוראן תומצ'יץ' מרבה לעשות בעבודותיו שימוש בחומרים זולים ומבריקים המופקים בייצור המוני, תוך שהוא טווה מהם מארגים פואטיים העוסקים במושגים על־זמניים כמו אהבה, מוות ואבדן. מיצב זה בנוי מיחידות מרחפות המשתנות ומתווספות בהתאם למקום ולחלל התצוגה שבהם הוא מוצג לאורך השנים. משמעות המילה "קאירוס" ביוונית זמן במובנו האיכותי, בניגוד ל"כרונוס" המתאר זמן כרונולוגי כמותי; זהו "זמן ביניים", רגע לא מוגדר שבו מתרחש דבר מה מיוחד. כילד שגדל בספליט שבקרואטיה, הכיר תומצ'יץ' את השם "קאירוס" הודות לתבליט שיש מהמאה השלישית לפנה"ס בעיר טריגור הסמוכה, ובו מתואר גבר צעיר בתנוחת ריצה המגלם את אלוהי הרגע החומק. המיצב הוא אינטרפרטציה פואטית לאותו "זמן ביניים" - כמיהה לאהבה ולאושר, כיסופים לאותו רגע חמקמק שנותר כהשתוקקות ונצרב בזיכרוננו כגעגוע.