מלאכה בנים

אורי גרשוני

אורי גרשוני מציג שלוש הדפסות צבע: עדנה - דיוקן של האמנית עדנה אוחנה, ואלתר - שני תצלומים חזיתיים של מפיות מצוירות המחקות טכניקה של סריגת קרושֶה. גרשוני מוצא קרבה גדולה בין פעולת הצילום למלאכת הסריגה. "בשתיהן מתקיימת סינתזה בין הפן היצרני (מלאכה, טכנולוגיה, מכשור) לבין ההיבט היצירתי; בין המימד הטכני לרגשי", הוא מסביר, ומוסיף שגם הצילום נאבק לאורך שנים על מעמדו בשדה האמנות ה"גבוהה". צביעתם של הדגמים אף היא בגדר פעולה "נחותה" - ציור ילדי, רדוקטיבי, כפייתי, המערער על המיתוס של מגע יד האמן, על הילת החד־פעמיות הבלתי ניתנת לשעתוק. בדיוקנה של עדנה, האדרת, שנסרגה במיוחד עבורה בידי האמן, מתפקדת כמעין "אובייקט מעבר", שמושקעים בו רגשות נחמה, תמיכה והגנה - אובייקט המתווך בין הצלם למצולם, בין הדימוי לממשות.

נולד ברעננה, 1970; חי ויוצר בתל אביב