עפיפוני קרב מיפן
פרי יצירתם של האמנים אנדו הירומי וקאזאמה מאסאו
40 עפיפוני קרב חדשים ומרהיבים מעוטרים בלוחמים אגדיים, דמויות היסטוריות ומיתולוגיות, שחקני תאטרון הקבוקי ועוד מוצגים בתערוכה.
העפיפונים נבנו בגדלים שונים : מעפיפונים קטנים שמידותיהם כ-40 סנטימטרים ועד לעפיפוני ענק שגובהם כ-3 מטרים ונדרשת מיומנות מיוחדת להעיפם בהצלחה.
העפיפונים היפנים הם מן המרהיבים בעולם ובהיותם משחק הם שובים לב. העפיפון עשוי מסגרת במבוק או עץ דק, שאליו מחובר נייר יפני (Washi) העשוי מקליפת עץ הקוזו (Kozo) ממשפחת עצי התות. הנייר צבעוני ומקושט. רוב אמני העפיפונים מציירים את הציור במכחול ודיו, אם כי בימינו יש המכינים אותם בדפוס משי או אופסט. נושאי הציור והעיטור החביבים על אמני העפיפונים הם לוחמים אגדיים, דמויות היסטוריות ומיתולוגיות, הנזיר הבודהיסטי דארומה (Daruma), שבעת אלי המזל הטוב (Shichifukujin), שחקני תיאטרון קבוקי (Kabuki), לוחמי סומו (Sumo), צבים ועגורים המסמלים אריכות ימים, קרפיונים המסמלים כח ואומץ, חרקים, ציפורים וצורות גיאומטריות שונות. העפיפונים נבנים בגדלים שונים: מעפיפונים קטנים שמידותיהם סנטימטרים ספורים ועד לעפיפוני ענק שאורכם כעשרים מטרים ונדרשת מיומנות מיוחדת להעיפם בהצלחה.
בתקופת אדו העפיפונים נפוצו כמשחק פופולרי המנותק במידת מה מן המסורת. אם נתייחס להדפסי העץ מאותה התקופה כמקור היסטורי מהימן, שמי העיר אדו היו מלאים בעפיפונים. בתקופה זו זכו בני המעמד הבינוני לעושר כלכלי, שנלוו אליו חיי מותרות. עולם השעשועים והתענוגות הוביל להתפתחות הדפסי העץ(Ukiyo-e) שנושאיהם שיקפו חיים אלו: תמונות בשלל צבעים מתיאטרון הקבוקי ומרובעי השעשועים הופצו בכמויות גדולות. אווירה זו היא שהובילה בשלהי תקופת אדו להתפתחותם של העפיפונים כחפצים משעשעים. אהבת העפיפונים היתה בעיקר נחלת בני מעמד הסוחרים, שהנחילו את השעשוע לחברה כולה. העפיפונים התחבבו מאוד על בני המעמד הבינוני ואלו נהגו להעיפם מעל לטירות השליטים 'להביט מגבוה' עליהם. מנהג זה נאסר על ידי המצביאים הצבאיים 'השוגונים' (Shogun), שהעפיפונים חדרו לפרטיותם. מלחמות עפיפונים (tako-gassen)משכו קהל נלהב בתקופת אדו, במיוחד עסקנים ופקידי ציבור. הצופים היו לשופטים כאשר עפיפוני ענק שולחו זה כנגד זה על ידי קבוצות אנשים שעמדו משני צדי נהר.
מלחמות עפיפונים עדיין מושכות קהל רב ביפן. בפסטיבל שגעון העפיפונים (Tako-kichi matsuri) השמים מתמלאים בקרבות עפיפונים. פסטיבל זה שנחוג בחודש מאי בהאמאמאטסו (Hamamatsu) שבמחוז שיזואוקה ובראשית חודש יוני בשירונה (Shirone) שבמחוז נייגאטה (Niigata) הוא מפורסם מאוד. מסמכים מתקופת אדו מאשרים כי ראשיתו של פסטיבל העפיפונים בהאמאמאטסו בשנת 1558 כאשר סאבאשי ג'ינגורו Sabashi) (Jingoro, שהיה משרתו של אחד הפיאודלים, העיף עפיפון ענק לחגוג את הולדת הנסיך יושיהירו (Yoshihiro). עפיפוני האמאמאטסו מרובעים. גובהם 3.3 מטרים ומשקלם 10 קילוגרמים. אל חבל העפיפון מחוברים אביזרים חדים, כגון אבקת זכוכית, כדי שיחתכו במעופם את חבל העפיפון היריב ויפילו אותו.
ראשיתה של מלחמת העפיפונים בשירונה כנראה במאה השמונה עשרה. מספרים כי כאשר בנו תושבי המקום תעלה שתוביל מים אל שדות האורז, השלמת התעלה נחוגה בהעפת עפיפונים. בסיפור אחר מסופר כי יושבי הכפרים משתי גדות התעלה היו מסוכסכים ביניהם וכדי למנוע קרבות רחוב הציע הלוחם מיזוגוצ'י (Mizoguchi) להכריע ביניהם בקרבות עפיפונים. סיפור נוסף על מקורו של מנהג זה מספר כי עפיפון ענק שנשלח על כנפי הרוח לשמים, עבר במעופו את התעלה ונפל על גגות בתי כפר סמוך והתרסק. הדבר גרם לנזקים ולבהלה והסתיים בפעולת תגמול. בשבוע השני של חודש יוני מתכנסים כולם לפסטיבל שגעון העפיפונים המסמל את התחרות בין שני הכפרים. במשך שבוע ימים, בשעות אחר הצהריים, המשתתפים מעיפים עפיפונים שגודלם 7X5 מטרים ומשקלם 40 קילוגרמים. עפיפונים אלו מועפים אל על זה כנגד זה על ידי קבוצות יריבות המונות 15-7 אנשים העומדים משני צדי הנהר המקומי. המטרה היא כמובן להפיל את העפיפון היריב אל תוך המים. לכל קבוצה טכניקות שונות של העפת עפיפונים המסתמכות על כיוון הרוח. כל קבוצה יכולה להעיף עד שנים עשר עפיפונים ביום ובכך ניתנת לה הזדמנות לשפר את תוצאות הקרב. חברי הקבוצה לובשים האפי (happi), בגד עליו סמל הקבוצה.
רבים מן העפיפונים מועפים אל על, אך הם גם מוערכים כיצירות אמנות עממית ויש אספנים האוספים אותם. הם מיוצרים באזורים שונים של יפן על ידי אמנים שמטרתם לשמר את שיטות הבנייה המסורתיות הייחודיות למקום ואת המוטיבים המסורתיים. כמו אמנויות עממיות יפניות אחרות, העפיפונים מייצגים את האזורים השונים שבהם נוצרו, ומעלים את ניחוח יפן הקדומה.